ונציה – עיר 1000 התעלות
אין צורך להציג את ונציה (Venice), בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה. אחת הסיבות העיקריות להיותה מיוחדת, היא משום שהיא העיר היחידה בעולם הבנויה מעל המים – היא שוכנת בלגונה שלשפך נהר הפו לחוף הים האדריאטי והיא אחד היעדים הפופולאריים ביותר לתיירים בכל איטליה. זוהי עיר קסומה, עם אדריכלות מרשימה, המציעה חוויה נהדרת לכל אחד: החל בשייט שקט ורומנטי בגונדולה על תעלותיה של העיר, טיול בין הגשרים הרומנטיים המאפיינים אותה, ארמונות יפהפיים, מגדלים, צריחים, כיכרות נפלאות ובתי קפה ידועים, וכלה בבילוי צבעוני וחגיגי במסגרת קרנבל המסיכות השנתי המפורסם שמתקיים בחודש פברואר.
את האי הראשי של ונציה, ריאלטו, חוצה התעלה הראשית של העיר – הקאנאל גראנדה, שאורכה כ-3.8 קילומטרים וצורתה כצורת האות S הפוכה. התעלה מחלקת את העיר לשניים – החלק המערבי והחלק המזרחי. על שתי גדות התעלה עומדים בתים עתיקים, חלקם ארמונות שידעו ימים זוהרים יותר אבל הם עדיין מרהיבים ביופיים. מתעלה זו אפשר להגיע בקלות לרוב מוקדי המשיכה התיירותיים של ונציה, שרובם נמצאים בסמיכות יחסית זה לזה. מקבילה לה תעלה נוספת, רחבה בהרבה, הנקראת קאנאלה לה ג'ודקה ומשמשת כעורק תחבורה מרכזי.
המרכז העתיק הוא האזור בו מצויות כל האטרקציות התיירותיות ומצד שני זאת עיר די מסובכת מבחינת הניווט בה, הגשרים והסימטאות מצטלבות, עולות, יורדות, מסתובבות, מתעקלות ומהם יוצאות אלפי סימטאות קטנות המחברות בינן לבין עצמן, לבין התעלות הקטנות שמחוברות בסיומן לתעלות הגדולות.
כמובן שאין לפספס את גשר ריאלטו (Rialto) – הגשר המקורה, אשר נבנה על יסודות מוצקים במקום הצר ביותר בתעלה הגדולה, באורך 25 מ' . הגשר מהווה את המרכז המסחרי של העיר ונציה . עולים במדרגות עד לשיא הגובה, ומשם יורדים שוב. גשר האקדמיה (Accademia) וכמובן את גשר האנחות, פונטה דה סוספירי (Ponte dei Sospiri) שנמצא מאחורי כיכר סן מרקו ומחבר בין הארמון לבית הכלא העתיק – הוא קיבל את שמו בשל האנחות של האסירים שעברו עליו בדרכם למאסר. ואם הגעתם לכאן אל תחמיצו שיטוט בכיכר סן מרקו (Piazza San Marco), הכיכר המרכזית של ונציה, המוקפת בבניינים מרשימים, כמו בזיליקת סן מרקו מהמאה ה-9 ומגדל הפעמונים שלצדה – המבנה הגבוה ביותר בעיר.
אפשר ללכת במסלול לאורך המעקים החיצוניים של הגשר, או במסלול שעובר בין שתי שורות של חנויות יוקרה, וביניהן שלל דמויות פינוקיו, מוצרים מגוונים מזכוכית מורנו, ושפע מסיכות ותחפושות
הגונדולה היא אמצעי תחבורה המשמש להעברת נוסעים בתעלות המים של ונציה, והיא קיימת מזה מאות שנים, אם כי כיום היא משמשת בעיקר את התיירים המבקשים ליהנות ממראות העיר היפהפייה והם מוכנים לשלם סכומי כסף לא מועטים (100 €) כדי לחוות את הסירה ההיסטורית.
אבל מי שרוצה להכיר לעומק את ונציה, רצוי שיתרחק מההמון ויפנה לחלקה הצפוני של העיר – לעבר הגטו היהודי העתיק, שהיה הגטו הראשון באירופה. שם תמצאו שקט ושלווה. בתי הכנסת המפוארים בקומות העליונות של הבניינים המתפוררים מספרים את סיפורה של הקהילה היהודית בגטו הראשון בהיסטוריה, שהוקם כדי לבודד את הקהילה לשם הגנה בחגים נוצריים ובלילות. כאן נמצאים גם בית חב"ד ומסעדות כשרות.
מאחורי הגטו, בקצה סמטה צרה, עומדת כנסיה לבנה וצנועה למראה מבחוץ. זוהי כנסית סנטה מריה אסונטה, ובה עיטורי שיש ירוק-לבן דמויי וילונות בד נשפכים, גדילים ושרוכים מדהימים, שעד שלא נוגעים בהם, לא ניתן להאמין שמדובר בשיש ולא בבדים כבדים. כנסיה עטורה נוספת היא סן זניפולו הגותית, מהמאה ה14, המוארת באור הצבעוני החודר דרך הויטראז'ים היפים, ובה קבורים אישים גדולים מן ההיסטוריה של ונציה, דוג'ים ומנהיגים. בכיכר מול הכנסיה ניצב פסל פרש, שנחשב לאחת מיצירות המופת של הרנסנס, המתאר את קולאוני, שכיר חרב בן המאה ה15, שהוריש את הונו למדינה.
ונציה ידועה גם בארמונות הפאר שלה: קה ד'אורו, שהיה מצופה זהב מנצנץ באור השמש השוקעת, קה רצוניקו עם אולם הנשפים המפואר ותצוגת התלבושות ההיסטוריות, וארמון גרימאני מהמאה ה14, בעל הארכיטקטורה הונציאנית האופיינית, ובו אוסף ריהוט תקופתי וציורים נפלאים. הארמון הנפלא מכולם הוא פלאצו דוקלה שבכיכר סן מרקו, ששימש מקום מושבם של הדוג'ים, השופטים העליונים, הממשל והפקידים, בתי המשפט והכלא. בחזיתו עיטורים גיאומטרים בורוד ולבן, ובפנים חדרים ואולמות רבים ומפוארים המציגים את חדרי המשפט, הנשק, אולם המועצה הגדולה הענק, בו מוצגים דיוקניהם של 76 דוג'ים, בית הסוהר וגשר האנחות הידוע. אחד האסירים המפורסמים שנכלא כאן הוא קזנובה, שהצליח לברוח כשטיפס על גג הכלא, נכנס דרך החלון לאחד מחדרי הארמון, יצא ממנו כאחד המבקרים ומאז נעלמו עקבותיו.
לסיכום:
הקדישו לעיר ונציה את הזמן והכבוד המגיע לה, בעיקר תנו לרגליים להוביל אתכם, התרחקו מההמון ולכו לאיבוד בין הסמטאות והתעלות של העיר.