מחפש טיול בלתי נשכח שמתאים בדיוק לצרכים שלך?
אוסטריה- חלק ב'
מסלול משפחתי בחבל זלצבורג - טבע, הרים, היסטוריה וחוויות...
טעימות קטנות מחבל טירול
יום שני 29/5
היום עזבנו את המלון בפלכאו.
מחכה לנו יום מאתגר ומיוחד שלא כדאי לוותר עליו. נסיעה במשך שעה ועשר דק' למעבר הגרוסגלוקנר (Grossglockner) – זוהי אחת מהנסיעות הנופיות הרבות והמהנות שניתן לבצע באוסטריה. הכביש באורך של 48 ק"מ הינו כביש אגרה. עלות של 34.50€ לרכב (כניסה חינם עם כרטיס הזלצבורגלנד).
הכתובת לכניסה לכביש: Mautstelle Ferleitern 5672 Fusch
לאורך הכביש יש מספר תחנות (סה"כ יש כ – 12 תחנות שונות), אנחנו עצרנו היכן שנראה לנו כיף.
בכניסה לכביש מצד שמאל נמצא פארק החיות האלפיני (Ferleiten Widpark) שבו יש למעלה מ – 200 סוגים של חיות האופייניות לאזור האלפים.
כניסה חינם עם הכרטיס
בתחנה 5 עצרנו לארוחת צהריים. הנוף המושלג לאורך כל הדרך ולצידה היה מושלם נוכח מזג האוויר הבהיר באותו יום. בחרנו גם לרדת מהכביש הראשי אל פסגת אדלווייסשפיצה (Edelweisspitze) – זוהי הנקודה הגבוהה ביותר בכביש, ויש בה מגדל תצפית שממנו ניתן להשקיף על נוף הפסגות המושלגות שמסביב. התחנה האחרונה הייתה בתצפית על קרחון Pasterze במרכז המבקרים פרנץ יוזף (Kaiser Franz Josef Hohe). למיטיבי הלכת מהמרכז ניתן גם לרדת לקרחון בשביל תלול במיוחד. ראינו בודדים שעשו זאת.
כדאי לבדוק יום לפני את מצב מזג האוויר ועוד יותר את הראות.
התכנון של המסלול היה לנסוע אל עיירה מלניץ (Mallnitz) נסיעה במשך שעה וארבעים דק', ולעלות על רכבת המכוניות שנוסעת בתוך מנהרות ובזמן קצר של עשר דקות לבוקשטיין באד גסטיין (Böckstein Bad Gastein) ומשם להמשיך אל המלון בצל-אם-זה. אולם השעה הייתה כבר 15:00 לכן בחרנו לנסוע אל המלון בחזרה על כביש הגרוסגלוקנר.
הגענו לצל-אם- זה
הזמנו מלון דירות => Arnsteiner Apartment
קיבלנו דירה ענקית, שני חדרי שינה, סלון גדול מאוד עם פינת אוכל, מטבח מאובזר ומרפסת מקסימה. הילדים שיחקו ונהנו מאוד. נסענו למרכז לסופר המקומי וערכנו קניות ליומיים הבאים.
יום שלישי 30/5
גם הבוקר התעוררנו למזג אוויר מושלם, ולכן שינינו קצת את התוכנית ונסענו אל קרחון קיצשטיינהורן (Kitzsteinhorn) – בדיעבד בחירה מעולה!
העלייה לראש ההר נעשית בשלושה רכבלים שונים – הראשון רכבל סגור עד לתחנה הראשונה – אין כל כך מה לעשות כאן אז המשכנו הלאה, הרכבל השני הוא רכבל כיסאות – עלינו כולנו ביחד עד לתחנה השנייה. כאן בחרנו להשתעשע קצת עם השלג – ישנו מתחם קטן יחסית שבו יש מזחלות שלג. הילדים נהנו מאוד לגלוש על השלג. לאחר מספר סיבובים על השלג הילדים נרטבו והחליטו שמספיק.
החלפנו בגדים והמשכנו עם הרכבל השלישי- הרכבל התלול מכולם – רכבל סגור, אל הפסגה למעלה. ישנה תצפית מרהיבה על כל הסביבה, סרט נחמד, מסעדה.
מתחם הארנה – פארק הקרח (Ice Arena) היה סגור – נפתח רק בחודשים יולי ואוגוסט. אכלנו צהריים במסעדה וחזרנו חזרה למטה.
חזרנו לרכב והתחלנו בנסיעה חזרה למלון.
בכניסה לקפרון ישנו מתחם מקסים לילדים – ישנה מגלשת הרים חביבה מאוד ומגרש משחקים לקטנים. עצרנו שם לשעתיים שבהם הילדים שיחקו ונהנו מאוד.
ואז התחיל לרדת לנו גשם אז חזרנו בחזרה אל המלון.
יום רביעי 1/6
את היום הקדשנו למפלי קרימל (krimmler wasserfle) המפורסמים.
גובהם הכולל 380 מטר- יש האומרים הגבוהים באירופה, יש האומרים הגבוהים במרכז אירופה…אבל לילדים שלנו זה לא משנה- אלו המפלים הגבוהים ביותר שראו. מדובר בסדרה של שלושה מפלים גבוהים ויפהפיים הנטועים בנוף ירוק ויפה. בכל רגע נתון המראה משגע.
ישנה חניה מסודרת לרכבים (לוקחים כרטיס לרכב ואז מגיעים לקופה והיא מחזירה את הכסף על החניה). הכניסה למפלים חינם עם הכרטיס זלצבורגלנד.
ישנה האפשרות לקחת מונית שמעלה למעלה אל המפלים ואז יורידם את הדרך ברגל (7 € לאדם, לא משנה להם הגיל) אנחנו בחרנו שלא לקחת מונית אלא לנסות את המסלול ברגל. לקחנו את העגלה ומתחילים את המסלול….
מתחילים את הטיפוס… השביל נוח ומסודר ויש המון נקודות לעצירה ותצלום של המפלים. העלייה מוצלת והדרך יפיפייה. נקודות תצפית מ"מרפסות" המשקיפות אל המפל, בהן ניתן להירטב קלות או קשות… למרות שיש במקום אלפי אנשים אין צפיפות ואין דוחק. עליה ממושכת, אבל כאמור, מזג אויר טוב ומתאים לנו בול. הגענו עייפים אל בית קפה/מסעדה של המפל השני. עצרנו לשתות בירה וארוחת צהריים קלה של צ'יפס וגלידה.
למפל השלישי, יש עוד כחצי שעה של עליה קשה יותר – ולא המשכנו אליו. הירידה לעומת העלייה – נדמית כתלולה אך נעשית צ'יק צ'ק ואנחנו למטה. מגיעים ליד האוטו ואז מתחיל טפטוף של גשם, נכנסים מהר לרכב ומתחילים בנסיעה אל מעבר גרלוס, אך הגשם מתחזק מאוד ולא מצליחים לראות כלום מהדרך. הסתובבנו והחלטנו חזור חזרה אל המלון.
את אחר הצהריים העברנו בכיף במלון שלנו.
יום חמישי2/6
התחלנו את הבוקר ברגוע. אורזים את הדברים , השמיים אפורים, מידי פעם מתבהרים, וכל כמה דקות מטפטף ונראה יום לא מוצלח לטיולים בסביבה. לכן, החלטנו לצאת בנסיעה ארוכה לעבר וינה….
יוצאים מצל-אם-זה, אך כמובן שלא נוסעים על הכביש הראשי אלא נוסעים מהצד השני של האגם….
מתחילים בנסיעה הארוכה לעבר וינה. החלטנו לרדת מהכבישים הראשיים ולנסוע דרך העיירות המקסימות.
עצרנו בעיירה המקסימה סנט גילגן (St. Gilgen). נכנסנו לעיירה לפי השילוט מהכביש הראשי היישר אל המרכז. מצאנו חניה ממש בסמוך לאגם המקסים. כמובן שכבר שעת צהריים ונכנסנו למסעדה על שפת האגם. הילדים שיחקו בגן השעשועים בצמוד אליו אך שוב התחיל גשם אז נכנסו פנימה.
מכאן המשכנו בנסיעה לכיוון מונזיי ולאורך האגם עד החיבור עם האוטוסטרדה, ואז ישירות אל וינה, אליה הגענו בסביבות השעה 16:00 (נסיעה של עוד שעתיים וחצי).
הגענו לוינה אל הדירה שהזמנו מראש – Debo Apartments Westbahnhof. דירה גדולה מאוד, שני חדרי שינה, סלון ענק, מטבח מאובזר, חדר כביסה, ועוד.
המיקום של המלון מושלם – 5 דקות הליכה מתחנת הרכבת התחתית. לקחנו את המטרו ישרות אל מרכז העיר לכיכר סטפן (Stephansplatz) שבה הקתדרלה הגדולה והמרשימה. כמובן שקנינו לילדים גלידה והסתובבנו ברחובות המקיפים את הכיכר.
הילדים קצת איבדו את הסבלנות אז החלטנו לנסוע אל פארק הפארטר (Prater Park) – נחשב לאחד מפארקי השעשועים הוותיקים בעולם, אך המתקנים בו חדישים ובעיקר לאמיצים בלבד… עלינו עם הילדים לגלגל הענק, ולעוד כמה מתקנים שהרשו להם לעלות (קחו בחשבון – מתקני הפארק מיועדים בעיקר לגילאים 10 ומעלה. כל מתקן התשלום הוא בנפרד בסביבות 4-5 € לסיבוב אחד – לא זול!).
יום שישי 3/6
זהו היום האחרון של הטיול הגיע…
ארזנו את המזוודות, אכלנו ארוחת בוקר אחרונה בדירה המפנקת, ונסענו לכיוון שדה התעופה. היציאה מוינה הייתה קצת פקוקה אך לא נורא, השילוט היה בסדר גמור. הגענו לשדה והחזרנו את הרכב, הסתובבנו קצת בשדה, והטיסה יצאה בזמן בשעה 12:00